מהי צורת הדף
״צורת הדף״ היא הדרך שבה נדפס התלמוד מאז הדפוסים הראשונים, והתקבעה בדפוס וילנא: הגמרא באמצע העמוד באות מרובעת, רש״י בצד הפנימי, הסמוך לכריכה, ותוספות בצד החיצוני, שניהם בכתב רש״י. השורות הראשונות של המפרשים רחבות ועומדות מעל הגמרא, והמפרש הארוך יותר ממשיך גם מתחתיה.
מאחר שרש״י תמיד בצד הכריכה, הצדדים מתהפכים בין עמוד ימני לעמוד שמאלי. כשהספר פתוח, רש״י של שני העמודים נפגש באמצע, ותוספות עומדים בשני הקצוות.
המבנה הזה אינו רק של הגמרא. משנה עם מפרשיה, שולחן ערוך עם נושאי כליו, מקראות גדולות, וספרים חדשים שמחבריהם רוצים שהפירוש יעמוד מול הטקסט: כולם ״רב־טקסט״, כמה טקסטים שתלויים זה בזה באותו עמוד.
למה קשה לעמד אותה ביד
בעמוד רגיל יש שאלה אחת: כמה שורות נכנסות. בצורת הדף כל החלטה תלויה באחרות:
- כמה גמרא תיכנס לעמוד תלוי בכמה רש״י ותוספות יש על אותן שורות, כי הם צריכים להיכנס לאותו עמוד.
- רוחב הטורים משתנה לאורך העמוד: רחב למעלה, צר לצד הגמרא, ושוב רחב למטה.
- כשמפרש אחד קצר והשני ארוך, צריך להחליט מי מקבל את המקום שמתחת לגמרא.
- תיקון של מילה אחת בעמוד ג׳ משנה את החלוקה של כל העמודים שאחריו.
מעמד מנוסה פותר את זה עמוד אחרי עמוד, ואחרי כל סבב הגהה חוזר ופותר. זו הסיבה שעימוד רב־טקסט הוא העבודה היקרה והאיטית ביותר בתחום.
איך אריח מעמד צורת הדף
באריח לא מסדרים עמוד אחרי עמוד. המנוע מחשב את כל הספר בבת אחת, ומחשב אותו מחדש אחרי כל שינוי:
- כל דיבור בעמוד של המילה שלו. כל קטע של מפרש מעוגן למילה בטקסט הראשי, והמנוע מחלק את העמודים כך שהם נשארים יחד.
- הצדדים מתהפכים מעצמם. קובעים פעם אחת מי בצד הכריכה ומי בחוץ.
- עמודים מלאים עד השורה האחרונה. הטורים מסתיימים באותה שורה, בלי לדחוף שורות ביד.
- עמוד שלא הסתדר אומר למה. הוא מסומן לבדיקה, עם הסיבה ועם מה שאפשר לעשות. שום דבר לא מתוקן מאחורי הגב.
- מה שקבעתם ביד נשאר. ״עמוד חדש כאן״ או ״השאר עם הפסקה הבאה״ מעוגנים למילים ולא למקום בעמוד, ולכן לא זזים כשהטקסט משתנה.
- פחות ריווח פתוח, פחות עמודים. שורה פתוחה היא הפשרה האחרונה: המנוע מעדיף שהערה תמשיך לעמוד הבא. במסכת ברכות לדוגמה, העמודים עם ריווח פתוח ירדו מ־35 ל־2.
- הפרטים של הדף. שורות המפרשים שמעל הגמרא, עמודה צרה בשוליים כמו עין משפט, פירוש על פירוש, ושורות של שני מפרשים שעומדות זו מול זו.
מה שהמעמד קובע ביד
ההחלטות של המנוע טובות, אבל הספר שלכם. הוראות מעמד נותנות את המילה האחרונה: העמוד נגמר לפני המילה הזו, שורה פחות או יותר, הקטע מתחיל בעמוד הבא. ההוראה מעוגנת למילים ולא למקום בעמוד, ולכן היא נשארת נכונה גם אחרי שהמגיה הוסיף שורה בעמוד ג׳.
ובמסך חלוקת העמוד גוררים את התחתית של כל טקסט על העמוד עצמו: כמה גמרא, כמה רש״י, כמה תוספות. רואים מיד מה עבר לעמוד הבא. הוראה שהמצב שלה השתנה (המילה שלה נמחקה, למשל) מושבתת ומסומנת, ולא מופעלת בשקט על מקום אחר. ואיך המנוע מחליט מלכתחילה איפה נגמר עמוד: למה העמוד הזה לא הסתדר.
לא רק גמרא: עד שישה־עשר פרשנים בעמוד
אותו מנוע מעמד כל ספר רב־טקסט. אותו פרק יכול לעמוד עם הערות בתחתית העמוד, או עם המפרשים משני צדיו. מחליפים מבנה, והטקסט נשאר.
מתלבטים בין תוכנות לספר כזה? אריח, תג, אינדיזיין או וורד.
